אף שבישראל ישנו מחקר ופיתוח ער ומתקדם, היישום של שימוש במקורות אנרגיה סולארים, למעט השימוש בדודי שמש הוא מועט. בעבר פעלה בסמוך לים המלח תחנת כוח סולרית קטנה מסוג בריכת שמש, שהקימה חברת סולמת (מקבוצת אורמת), אך הממשלה הפסיקה את מימון הפעלתה בשל חוסר כדאיות כלכלית.
פרויקט לדוגמה בו נעשה שימוש באנרגיה סולארית לחימום מים בעזרת קולטים בשנת 2008 על ידי חברת 'כרומגן' הינו מלון PRIMA MUSIC בחוף אלמוג באילת, הכולל: 140 חדרים ומטבח מרכזי. הותקנו כ-105 מ"ר קולטים החוסכים כ-18 טון co2 בשנה. החיסכון בגז נאמד בכ-95,000 קילוואט לשנה והחזר ההשקעה הינו כ-4.5 שנים. בית מלון נוסף באילת שהתפרסם כמלון המפיק בעצמו את צריכת החשמל שלו בעזרת לוחות סולריים הוא מלון אורכידאה.
חברת לוז מירושלים הקימה בשנות ה-80 של המאה ה-20 בקליפורניה תשעה מתקנים בטכנולוגיה התרמית של שקתות פרבוליות, בשלוש תחנות כוח ובהיקף כולל של 354MW (כולל התחנה הסולרית הגדולה בעולם בהספק נקוב של 160MW והשנייה בגודלה בעולם בהספק 150MW). אף שהחברה פשטה רגל התחנות עדיין עובדות כיום ומופעלות על ידי חברת Florida Power & Light ואף מייצרות חשמל מעבר להספק הנקוב הודות לשיפורים טכנולוגיים הכוללים קולט חדש שפותח ומיוצר על ידי חברת סולל מבית שמש. לאחרונה הוקמה חברת הזנק בשם לוז 2 (נקראת כיום "ברייטסורס תעשיות ישראל"), אשר עובדת על פיתוחים נוספים בתחום.
חברות סולרג'ניקס ואורמת מיבנה הקימו תחנת כוח סולרית באריזונה עם טורבינה אורגנית (ORC) מתוצרת אורמת, כמו כן הוקמו בשנתיים האחרונות תחנות בנבאדה (64MW) ומספר תחנות בגודל 50MW בספרד. כיום יש תחנות נוספות בהליכי אישור והקמה בספרד וקליפורניה בהשתתפות חברת סולל.
בשנת 2001 הכריז שר התשתיות הלאומיות דאז, אביגדור ליברמן, על הקמת תחנת כוח סולארית באזור דימונה. תוכנית זו לא יצאה לפועל. בתחילת 2004 הכריזה המועצה הארצית לתכנון ובניה על תוכנית מתאר להקמת תחנה סולארית, במסגרתה נבחר מתחם אשלים, בסמוך לישוב אשלים שבשטח המועצה האזורית רמת הנגב. במרץ 2008 פרסם משרד התשתיות את השלב המקדים של מכרז למיון מציעים להקמת שתי תחנות סולאריות במתחם, אשר יתפרסו על שטח של כ-4,000 דונם ויספקו יחד כ-250 מגה-וואט חשמל, בהשקעה של כ-650 מיליון דולר. [1]
בנוסף לתחנת כוח סולרית, ישנו רעיון ותיק של פרופ' דן זסלבסקי מהטכניון להקים ארובת שרב בערבה. מדינת ישראל החלה להקצות שטח לעניין, אך נכון לסוף שנת 2007 לא נמצאו מקורות מימון להקמת הפרויקט השאפתני.
ביוני 2008 אישרה רשות החשמל תקנות העוסקות בייצור חשמל על ידי תאים פוטו-וולטאים קטנים. התקנות מיועדות לעידוד התקנת מערכות סולאריות ביתיות וקובעות כי יינתן תעריף מיוחד לחשמל עודף שימכר לחברת החשמל בגובה של 2.04 שקל לקוט"ש.[2] מכיוון שהחשמל נמכר לצרכנים במחיר של כחצי ש"ח לקוט"ש מדובר בסיבסוד של כ-1.5 ש"ח לקוט"ש או 12.7 מיליון ש"ח לשנה למערכת של 1 מגה וואט. מסיבה זו מתפתח ענף כלכלי ליזמות ובניה של תחנות חשמל ביתיות, כביכול, המנצל את הסובסידיה לגריפת רווחים. באוגוסט באותה שנה אישרה הממשלה את ההצעה בדבר מחקר, פיתוח טכנולוגיות וייצור חשמל בתחום אנרגיה סולארית בישראל. במסגרת התוכנית יקים משרד התמ"ת באמצעות לשכת המדען הראשי מרכז טכנולוגי לאנרגיה מתחדשת בנגב בהשקעה של 70 מיליון ₪ על פני 5 שנים. [3] מדינת ישראל נמצאת בתחום של 220-260 וואט למ"ר
מעניין מאוד. אכן יש פוטנציאל כל כך רחב לרתימת אנרגיה סולארית בישראל. אפילו יוסי אבו אמר שישקיע בפיתוח פתרונות אנרגיה נקייה בישראל - והמשאב הכי גדול שלנו בתחום האנרגיה הנקייה הוא אור השמש.
השבמחק